מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
שולחן מפמ"ר היסטוריה חמ"ד
הצהרת נגישות

דבר המפמ"ר

שולחן המפמ"ר היסטוריה חמ"ד

מחנכי היסטוריה יקרים, בשתי דרכים אפשר לכתוב את המילה "היסטוריה".

הדרך המקובלת והידועה היא "היסטוריה" ב-ט'. הרב קוק זצ"ל היה כותב "היסתוריה" ב-ת'. כאשר ערכו את כתבי הרב מחדש, היו שהציעו לבנו, הרב צבי-יהודה זצ"ל, לתקן לכתיב המקובל, "היסטוריה" ב-ט'. אך הרב צבי-יהודה לא הסכים, מפני שהרב זצ''ל היה דורש את המילה במובן של "הֶסתֵר-יה" – היסתוריה שבה מוסתרת ההשגחה האלוקית, יד ה' ופעולתו.

אנו חיים בממד הזמן בהווה ולוקים לעתים בהסתכלות צרה, שלפיה העבר איננו כבר, העתיד טרם הגיע וההווה חולף. מבט שכזה אינו רואה קשר מהותי בין חלקי הזמן השונים. התורה מצווה אותנו: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור" (דברים לב, ז).

ציווי זה כולל בתוכו שני חלקים: החלק הראשון - "זכור ימות עולם" - בעצם לימוד ההיסטוריה. הכוונה ללימוד המאורעות שקרו בעבר. החלק האחר הוא "בינו שנות דור ודור" - התהליכים ההיסטוריים עמוקים הרבה יותר מכפי שזה נראה בעולם הסיבתי הנגלה – "בינו" מלשון הבנה פנימית ועמוקה. מאחורי המציאות החיצונית קיימת מציאות פנימית המניעה את המהלכים, הנהגת הקדוש ברוך הוא את העולם, ובלי שנבין אותה - אין מבינים דבר, ואין משמעות אמיתית לשום אירוע, כי כל דבר לכאורה מקרי ועומד בפני עצמו, ללא כל קשר למה שלפניו ולמה שאחריו.

במאמר "למהלך האידיאות בישראל" לוקח הרב קוק זצ''ל את המערכת הסיבתית שתיארנו ועורך את החשבון של כל מהלך ההיסטוריה של עם ישראל, מהתגבשותם כעם במצרים, דרך בירור משמעותו הרוחנית של דור המדבר, דור באי הארץ, השופטים, תקומת המלכות ודעיכתה, בית ראשון ובית שני - ובהתבוננות עמוקה מאוד עומד הרב על תוכנו הפנימי של כל דור ודור. במאמרים רבים אחרים מזכיר הרב קוק זצ"ל את משמעותה הדתית רוחנית של הציונות ושיבת ציון בדורות האחרונים.

מוטיב רעיוני זה של "זכור ימות עולם" עם "בינו שנות דור ודור", הוא זה שצריך להנחות אותנו כל העת בעבודתנו החינוכית - "מחנכים להיסטוריה".

בברכת הצלחה רבה ועמידה בעז"ה בכל האתגרים הלימודיים והחינוכיים.


ראו ברכה בעבודתכם החינוכית,
בלהה גליקסברג
מנהלת תחום דעת (מפמ"ר) היסטוריה חמ"ד

מה חדש?

חשוב לדעת

  • השתלמויות המפמ"ר מתקיימות בכמה מוקדים ברחבי הארץ בהובלת מדריכי ומדריכות המפמ"ר בפסג"ה.

    ההשתלמות מורכבת מכמה מפגשים מקוונים במהלך השנה, וכן מהשתתפות באחד מימי הלמידה הארוכים (ימי עיון) שאנו מציעים במהלך השנה.

    ההשתתפות בהשתלמות המפמ"ר מקנה גמול 30 שעות עם ציון.

    שימו לב:

    • היעדרות מיום למידה ארוך (יום עיון) פירושה היעדרות מיותר מ-20% מהמפגשים בהשתלמות ועל כן – מבטלת את הזכות לגמול השתלמות.
    • ההשתתפות ביום למידה ארוך (יום עיון) מותנית ברישום מראש, בהתאמה לפרסומי הפיקוח על הוראת היסטוריה.
    • כמו כן, אנו מקיימים השתלמויות למורי אגף שח"ר המוכרות כהשתלמויות מפמ"ר.
    • לרשות המורים גם מגוון השתלמויות מקוונות נוספות בהיסטוריה.

  • ארגונים וגופים שונים מציעים לקהל הרחב, שוחר הידע, ימי עיון בנושאים היסטוריים. המורים המבקשים להרחיב את ידיעותיהם מוזמנים להשתתף בימים אלה.

    מובהר בזאת: ימי העיון והכנסים המתפרסמים כאן הינם באחריות הגופים המארגנים בלבד, והשתתפות בהם אינה חלק מהשתלמות מפמ"ר.

    מורים המעוניינים להשתתף מתבקשים לפנות ישירות לגופים המארגנים.

  • חברי ועדת המקצוע להוראת ההיסטוריה בחינוך הממלכתי דתי
    ד"ר מלי איזנברג, מנהלת אקדמית, מכון משואה. אוניברסיטת בר אילן - ראש המגמה להכשרת מורים בהיסטוריה, יו"ר הועדה
    גב' בלהה גליקסברג, מנהלת תחם דעת (מפמ"ר) היסטוריה ואזרחות בחמ"ד, מרכזת הועדה
    ד"ר הילדה ניסימי, מרצה וחוקרת היסטוריה אוניברסיטת בר אילן
    פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, מרצה וחוקרת היסטוריה, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע
    גב' חיה גזית, דוקטורנטית ומורה להיסטוריה
    גב' שרית תורג'מן-יפה, מורה להיסטוריה
    הרב דוד עצמון, ממונה תוכניות לימודים במינהל החמ"ד, משרד החינוך
    מר דורון גבר, מורה להיסטוריה
    גב' ורדה אשכנזי, מפקחת תוכניות לימודים, אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך
    מר חנן צוקר, מורה להיסטוריה ומנהל חטיבה עליונה
    ד"ר יוסי לונדין, מורה ומרצה להיסטוריה
    ד"ר מאיר בן שחר, מדריך ומרצה להיסטוריה
    ד"ר מלכה כץ, מרצה וחוקרת תכנון לימודים והיסטוריה
    גב' אסתר קליין, מדריכה מחוזית, סגנית מנהלת ומורה להיסטוריה
    מר פנחס פרץ, מורה להיסטוריה